פעם אחת היה איש שעבד כל חייו וחסך כל שקל מכספו. הוא היה קמצן אמיתי כשזה הגיע לכסף והוא אהב את הכסף שלו יותר מכל דבר אחר. ממש לפני שמת הוא אמר לאשתו "עכשיו תקשיב לי טוב, כשאני אמות, אני רוצה שתקברי את כל הכסף שלי יחד איתי, אני רוצה לקחת אותו איתי לעולם הבא". הוא אילץ את אשתו להבטיח לו מכל הלב כי כאשר ימות, היא תגשים את צוואתו ותקבור איתו את הכסף. ובכן, יום אחד הוא מת.
בהלוויה שלו, אשתו עמדה סמוך לקבר ומיררה בקול גדול. רגע לפני שהסתיים הטקס, צעקה האשה "חכו רק רגע!". היא אחזה בידה קופסת נעליים, ניגשה עם הקופסא אל הקבר והניחה אותה לצד הגופה. כאשר חזרה למקומה, שאלה חברתה הטובה "אני מקווה מאוד שלא באמת קברת את כל הכסף...?". "כן קברתי", ענתה האישה "אני אישה טובה ואני לא יכולה לשקר. הבטחתי לו שאני אקבור את הכסף יחד איתו וכך עשיתי". "את מתכוונת להגיד לי שכרגע קברת את בעלך יחד עם כל אגורה שהייתה לו?" החברה הופתעה. "בהחלט" ענתה האישה "הוצאתי את כל הכסף מהחשבון שלו, הפקדתי אותו בשלי ורשמתי לו צ'ק!".
בהלוויה שלו, אשתו עמדה סמוך לקבר ומיררה בקול גדול. רגע לפני שהסתיים הטקס, צעקה האשה "חכו רק רגע!". היא אחזה בידה קופסת נעליים, ניגשה עם הקופסא אל הקבר והניחה אותה לצד הגופה. כאשר חזרה למקומה, שאלה חברתה הטובה "אני מקווה מאוד שלא באמת קברת את כל הכסף...?". "כן קברתי", ענתה האישה "אני אישה טובה ואני לא יכולה לשקר. הבטחתי לו שאני אקבור את הכסף יחד איתו וכך עשיתי". "את מתכוונת להגיד לי שכרגע קברת את בעלך יחד עם כל אגורה שהייתה לו?" החברה הופתעה. "בהחלט" ענתה האישה "הוצאתי את כל הכסף מהחשבון שלו, הפקדתי אותו בשלי ורשמתי לו צ'ק!".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה